מקור תלמוד ירושלמי בבא בתרא ג׳:ו׳:א׳
6 משנה: שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְנִמְצְאוּ זוֹמְמְין מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶת הַכֹּל. שְׁנַיִם בָּרִאשׁוֹנָה וּשְׁנַיִם בַּשְּׁנִיָיה וּשְׁנַיִם בַּשְׁלִישִית מְשַׁלְּמִין בֵּינֵיהֶם. שְׁלֹשָׁה אַחִים וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶן הֲרֵי אֵילּוּ שָׁלֹשׁ עֵדִיּוֹת וְהֵן עֵדוּת אַחַת.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ג׳:ו׳:א׳
6 מתני' משלמין לו את הכל. מה שרצו להפסידו דמי הקרקע וכן הפירות שהיה צריך לשלם להמערער:
7 משלשין ביניהן. כל כת יתנו השליש שהרי הן שלשה כיתות לשלשה שנים:
8 שלשה אחין. שהן מעידין לכל שנה ושנה אח אחד ואחד מצטרף עמהן ומעיד עם כולן:
9 הרי אלו שלש עדיות. דאשנה דמסהיד האי לא מסהיד האי ולפיכך עדותן כשרה:
10 והן עדות אחת. לענין הזמה שאין נעשין זוממין עד שיזומו כולן ואם הוזמו כולן משלמין השלשה אחין החצי וזה שנצטרף עם כל אחד מהן משלם החצי האחר: